#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של קדיש?	"ע""פ הפסוק והתגדלתי והתקדשתי לעיני הגוים (יחזקאל לח, כג), דלעתיד לבא לאחר שינקום מעמלק יתגדל שמו של הקב""ה ויהיה שלם (טור)"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נאמר בלשון ארמי?	"1) כתבו תוס' בברכות (ג' ע""א) והטור כדי שהמלאכים לא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה [והקשו תוס' הרי כמה תפילות יפות אמרינן בלשון עברי, ותי' האמת ליעקב (פרשת ואתחנן) דיהא שמה רבא וכו' הוי התרגום דברוך כבוד וכו' שגזלנו מהמלאכים וכדאיתא במדרש המובא בטור הל' יוה""כ]<br>2) ועוד כתבו תוס' בברכות והטור דאיתא בסוף סוטה דהעולם מתקיים ע""י סדר קדושה ויהא שמיה רבא דלאחר האגדה, וכיון שהיו שם עמי הארץ תקנו בלשון ארמי כדי שיבינו.<br>3) הב""י הביא טעם מהזוהר (פרשת תרומה עמ' קכ""ט ע""ב) דבעינן למימר ליה בלישנא דס""א בגין דיתבר חילא דס""א [ועוד הביא מזוהר (פרשת תרומה עמ' קס""ו ע""א) מעשה בבחור דזריז לשמוע קדיש וזכה לשידוך מחמתה], וע""ע בבאה""ט לקמן (סי' תל""ד ס""ק ה') בשם הסדר עולם דהמזיקין אינם מבינים ארמית."	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בהעונה איש""ר בכל כחו [קורעים לו גזר דינו של ע' שנה] (שבת קי""ט ע""ב)?"	"רש""י (שם) פי' בכל כוונתו [ואע""פ שא""א לכוין כל כח השם מ""מ יכוין בכל מה שיוכל (דרכ""מ)], ותוס' (שם) פירשו בקול רם, וביאר הרבינו יונה דיש בני אדם דע""י הכח מתעוררת להם הכוונה אבל א""צ קולות גדולות (ב""י), והוסיף המ""ב (ס""ק א') בכל אבריו דהיינו דיאמרנה בלב ונפש ולא רק בשפתיו"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להגביה קולו באיש""ר יותר מן הש""ץ?"	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק א) מסתפק בדבר, הדברי חמודות וא""ר וכה""ח סברי דאסור ורשז""א מתיר, והגר""ח קנייבסקי הכריע דלא יגביה קולו לאמן אבל ליהא שמה רבא יכול להגביה (מ""ב דרשו) [והפסק""ת (הע' 35) מדייק מדכתבו הפוסקים שלא יגביה קולו יותר מדאי שאל יתלוצצו משמע דיכול להגביה קולו יותר מהש""ץ]"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פירוש איש""ר?"	"1) המחזור ויטרי (והגהות האשר""י) סבר דר""ל שמו של הקב""ה יהיה שלם, ואח""כ אומרים שיהא מבורך לעולם<br>2) תוס' בברכות (ג' ע""א) פירשו דר""ל דשמו הגדול יהיה מבורך<br>[ומבואר מהטור דשייך מח' זו נמי בתחילת קדיש יתגדל ויתקדש שמה רבא (הר""י באק)]"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ בין הפירושים?"	"1) לפי המחזור ויטרי שמיה במפיק ה""א דקאי על שם קה, משא""כ לפי תוס' הוי בלא מפיק ה""א [ומ""מ כתב הב""ח דטוב לאומרה במפיק ה""א דיוצא ידי שניהם (פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')]<br>2) לפי המח""ו צריך להפסיק בין רבא ולמברך, ולפי תוס' אין להפסיק (דרכ""מ ס""ק א'), והקשה הש""ך בגליון הרי קיי""ל בסוכה (ל""ט) דאידי ואידי אסוקי מילתא היא ולית לן בה ואינו הפסק, ותי' המג""א (ס""ק ב') דלפי המח""ו י""ל דכיון דהוא ענין אחד אין להפסיק אבל לפי תוס' דהוא ב' ענינים למה לא יפסיק אלא פי' המג""א דלכתחילה אינו ראוי להפסיק [והחת""ס תי' דיכול להפסיק בשתיקה ואין להפסיק בטעמים כגון באתנחתא]<br>3) לפי המח""ו צ""ל ומברך, ולפי תוס' צ""ל מברך (ערוה""ש סעי' ג')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר יהא שמה רבא מברך בנשימה אחת?	"אע""פ שהב""ח (והובא בעטרת זקנים) כתב כן, הפמ""ג ומחה""ש כתבו דא""צ, וכן נקטו המ""ב (ס""ק ג') והערוה""ש (סעי' ג')."	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שמדבר באמצע קדיש?	"יש כמה גמלים טעונים אף וחימה לאנשים אלו ר""ל, ויש מעשה בחסיד אחד שפניו מוריקות, ויש עוד מעשה בחכם אחד שהיה לו כתם במצחו (מ""ב ס""ק א')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרהר בדברי תורה בשעת קדיש?	"לא (מ""ב ס""ק א') [אבל מותר בשעה שהש""ץ מנגן ואינו מחתך התיבות (מ""ב לקמן סי' קכ""ה ס""ק א')]"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח של קדיש?	"יתגדל - הגימ""ל בפת""ח והדל""ת בציר""י וידגיש הגימ""ל, יתקדש - הדלי""ת בציר""י, שמה - להט""ז (וערוה""ש סעי' ג') בלא מפיק ה""א ולהב""ח והפמ""ג במפיק ה""א, די ברא - ב' תיבות, כרעותה - יפסיק קצת אח""כ [והערוה""ש (סעי' ב') הביא מח' אם הכ""ף רפה (ור""ל בעולם שברא כרצונו) או דגושה (ור""ל יתגדל ויתקדש שזה יהיה כרצונו), ומצדד לומר דגושה,{ויש מדייקים ממ""ב כהגר""א דכתב דכרעותיה קאי על יתגדל, אכן נראה דאינו ראיה כלל דכתב ""תיבות אלו"" ומבואר דלא איירי בתיבת כרעותיה בדוקא. ואמנם, מבואר מהשבלי הלקט (המובא בב""י) דהוי כ""פ רפה}], [ואין אומרים ויצמח פורקניה בקרב משיחיה דהוא בכלל וימליך מלכותיה (ערוה""ש סעי' ב')],בזמן קריב ואמרו אמן - לא יפסיק ביניהם [ואם הש""ץ מאריך הרבה לא ימתינו לו], אמן - יפסיק קצת בין אמן ליהא שמה [וכן בין אמן למודים], מברך - הבי""ת בקמ""ץ והרי""ש בפת""ח, לעלם - העי""ן בקמ""ץ, ולעלמי - בוא""ו, [עלמיא - כתב הט""ז (לקמן סי' קכ""ז ס""ק ד') דיכוין לעלם אצילות, ולעלמי בריאה, עלמיא יצירה ועשייה, וע""ע מש""כ שם מהנפש החיים], יתברך - לא ידגיש הבי""ת ביותר [ולפי השל""ה ויתברך (מג""א ס""ק ט')], ויתהלל - יחתוך היטב הה""א, מן כל ברכתא - ג' תיבות [ובעשי""ת מכל ברכתא] {דיש בו כ""ח תיבות, ומרומז בהעונה אמן בכל כחו (שע""ת ס""ק ב')} (מ""ב ס""ק ב')<br> "	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם חוזר הש""ץ לומר יהא שמה רבא?"	"כן (מ""ב ס""ק ב') [ולאו דוקא בלחש (מ""ב עו""ה)]"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של י' לשונות של שבח?	"כנגד הז' רקיעים ועוד רקיע ע""ג ראשי החיות, ועוד שתי לשונות דס""ה עשרה כנגד העשרת הדברות (מ""ב ס""ק ב') [וביאר הב""י בשם השבלי הלקט דמש""ה איכא הפסק בין השתי לשונות ראשונות להשמונה דומיא דעשרת הדברות]"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עדיף איש""ר או קדושה?"	"איש""ר [כדמבואר בברכות (כ""א ע""ב) דאיבעיא להו אי מפסיק לאיש""ר באמצע שמ""ע], אמנם עדיף לילך לביהכ""נ לענות קדושה דאח""כ יענה גם איש""ר (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ו')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מפסיק לקדושה באמצע איש""ר או להיפך?"	"אינו מפסיק באמצע איש""ר, וכשהוא באמצע קדושה החיי""א מסתפק (מ""ב ס""ק ו'), והמ""ב לקמן (סי' קכ""ה ס""ק ח') כתב בשם הפמ""ג דאינו מפסיק עד לאחר כל הארץ כבודו."	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד לקדיש?	"הרמ""א הביא דהירושלמי יליף מעגלון מלך מואב דצריך לעמוד לכל דבר שבקדושה, אבל בדרכ""מ הביא ממהרי""ל דהקשה מהו הראיה מעגלון הרי קם מעצמו דכתיב ויקם מעל כסאו וס""ל דהוא טעות סופר בהירושלמי, אכן המג""א (ס""ק ד') הביא תירוץ מיונת אלם דמדקם ש""מ דצוהו לעמוד, ועוד אפי' אם קם מעצמו יש לנו ללמוד ממנו ק""ו, אבל החת""ס יישב לדעת המהרי""ל דכיון דיושב לדבר מצוה כגון לתחנון או לברכת יוצר אור אין לנו לעמוד לדבר רשות הנלמד מק""ו. למעשה הרמ""א פסק לעמוד לקדיש, והמהרי""ל והאריז""ל סברי רק אם היה עומד לפני הקדיש, והמ""ב (ס""ק ח') כתב דיש לחוש להמחמירים דלעולם יעמוד, והערוה""ש (סעי' ט') כתב שנוהגין לעמוד רק להקדישים המוכרחים בתוך התפילה."	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מודה האריז""ל דצריך לעמוד אע""פ שהיה יושב קודם לכן?"	"בקבלת שבת קודם ברכו דאז הוא זמן קבלת הרוח, וכן יעמוד בופרוס עלינו וממילא צריך לעמוד להקדיש נמי (שע""ת ס""ק ד'), וכן בקדיש אצל חזרת ס""ת (מ""ב ס""ק ח')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך לעמוד?	"עד שיסיים איש""ר (מהרי""ל) א""נ עד ואמרו אמן (א""ר) (מ""ב ס""ק ז')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם בא לביהכ""נ ושומע הקהל עונים קדיש, מה יעשה?"	"אם הקהל באמצע יהא שמה רבא וכו' רק יאמר יהא שמה רבא, אבל אם עדיין רובן אומרים אמן יהא שמה רבא יכול לומר נמי אמן יהא שמה רבא אם יכול לכוין דעתו על מה הוא עונה [ור""ל, אם יודע דהוא עונה אמן על קדיש כשעדיין רובן אומרים אמן (לבושי שרד)] (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט')"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר ועתה יגדל נא וכו' בשעת קדיש?	"צריך לשתוק בתחילה הקדיש, ולגבי אמריתה לפני הקדיש אע""פ שכתב הרמ""א שיש לאומרה, המג""א (ס""ק ז') הביא האריז""ל דאינו מהתיקונים, ובודאי אין לאומרה במקום שאסור להפסיק (מ""ב ס""ק י""א), והערוה""ש (סעי' ט') כתב דאין נוהגין לאומרה כלל."	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לפני מי שאומר קדיש?	"לא (שע""ת ס""ק א'), והוסיף הכה""ח (סי' נ""ה ס""ק ט') דזהו דוקא עד ואמרו אמן (מ""ב דרשו)"	סימן נו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ויתקלס?	"הטור הביא הכי מנוסח סדור רב עמרם, וביאר דכיון דג""כ נהג לומר יתברך אמן והרי הפסיק ולהכי הוסיף ויתקלס כדי שיהיה ז' שבחות, אבל אנחנו דאין אומרים אמן א""צ לומר ויתקלס. ואמנם, אנחנו נוהגין להוסיף ויתהלל [דהב""י הביא מרבינו יהודא גאון דיתקלס הוי לשון גנאי] כדי שיהיה ח' שבחות [ועוד שתים כדי שיהיה עשרה סך הכל]"	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מקצת הקדיש בלשון הקודש?	"הטור תמה על מנהג הספרדים שאומרים למעלה מכל הברכות וכו' באמצע הקדיש [והוי באמצע הקדיש דאומרים אח""כ תתקבל או על ישראל (ב""י)], ומיהו מה שאנו אומרים יתברך וישתבח אינו קשה כי השבח לא היו יכולים לשנותו ללשון תרגום (אבודרהם, ב""י), והוסיף הב""י בשם השבלי הלקט דבתחילה אומרים שתי שבחות ואח""כ שמונה דומיא דעשרת הדברות דהיה הפסק בין השתים להשמונה."	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מזכירים נחמתא?	"כיון שהקב""ה מתאונן על גלותנו ע""כ מתפללים שיתנחם בקרוב וימהר לגאלנו (טור), והוסיף הערוה""ש (סעי' ו') דמתפללין שהנחמה יהיה למעלה מנחמות הנביאים."	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד כמה ממשיכים כשעונים איש""ר?"	"הב""י הביא האבודרהם דיש נוהגין לענות עד ואמרו אמן אבל האבודרהם קיבל דרק יענה עד ולעלמי עלמיא [דהוא ז' תיבות וכ""ח אותיות וכדאמרינן שיענה איש""ר בכל כחו, וכן אשכחן בפסוק ראשון של התורה ובפסוק שלפני העשרת הדברות], והב""י מסיק דבמקום דמותר להפסיק מותר להמשיך יותר עד דאמירן בעלמא [ולא יאמר ואמרו אמן], אכן כתב המג""א (ס""ק ט') דמנהג הקדמונים הוי לומר רק יתברך דצריך לשמוע אל הש""ץ (וכ""כ הערוה""ש (סעי' ד') בשם רבינו בחיי (שמות ב,כג)) {וכן משמע קצת מהב""י ממדרש דהביא אח""כ דהעיקר הקפדה הוא תיבת יתברך} [אבל לפי""ז אם הש""ץ המשיך בשעה שהיה אומר איש""ר צריך שיאמר מעצמו עד שיגיע להש""ץ (מעשה רב אות נ""ה, ערוה""ש סעי' ד')], והגר""א סבר דאין לומר יתברך אבל מודה דבשתי נשימות מותר [דומיא דתקיעות (שעה""צ ס""ק ל""א)], והמ""ב (ס""ק ט""ו) מסיק דתלוי במנהג, ובלבד שלא יפסיק במקום שאינו יכול להפסיק, והערוה""ש (סעי' ד') סבר דנוהגין לומר יתברך, ומיהו אם הש""ץ אומר קדיש במהירות יאמר היחיד עד דאמירן בעלמא."	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מפרשים המדרש דהגמלים טעונים אף וחימה לעשות נקמה לאלו שמדברים בין עלמיא ליתברך, הרי משמע דצריך לומר יתברך?	"תי' הב""י דמיירי בש""ץ עצמו א""נ היחיד צריך לשמוע אל הש""ץ ואסור להפסיק אחר שאמר עלמיא קודם שאמר הש""ץ יתברך."	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עונים בריך הוא?	"הדרכ""מ הביא מהאו""ז דיפסיק אחר קודשא ויאמר בריך הוא לעילא מכל ברכתא וכו' [ולא יפסיק בין מכל לברכתא (מג""א ס""ק ח')], והמג""א (ס""ק ח') הביא דיש נוהגין רק לומר בריך הוא לעילא אבל הט""ז (ס""ק ג') צווח כנגד מנהג זה דמשמע רק לעילא ולא לתתא ח""ו אלא יש לנהוג כהרמ""א שיאמר לעילא מכל ברכתא וכו'. אכן, הגר""א (ס""ק ח') חולק על כולם וס""ל דבריך הוא קאי אדלעיל מיניה וצריך להפסיק בין בריך הוא ללעילא, וכ""כ השע""ת (ס""ק ו'), ומובא במ""ב (ס""ק י""ד), וערוה""ש (סעי' ו')."	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עונים בריך הוא 1) באמצע פסוקי דזימרא 2) במעריב בקדיש קודם ש""ע?"	"1) לא דהוי רק מנהג (אג""מ או""ח ח""ב ס""ס ט""ז) 2) האמת ליעקב (סי' רל""ו הע' 251) סבר לא {וכן נוהג הרי""א פארכהיימער שליט""א}, ור' משה זצ""ל סבר כן (מ""ב דרשו)"	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונים אמן אחר יתברך או בריך הוא?	"המחבר סבר כן, והרמ""א סבר לא"	סימן נו סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד כורעים בקדיש?	"נוהגין כהכלבו דכורעים ביתגדל, יהא שמה רבא, יתברך, בריך הוא, ואמרו אמן [וגם בעושה שלום]. והגר""א (ס""ק י') סבר דאין לכרוע דאין להוסיף על הכריעות, ותי' הערוה""ש (סעי' ז') דיש לשחות מעט. [ועי' בעטרת זקנים (סי' קכ""ג) דכתב לכרוע בבעגלא, וכן בתתקבל, אבל אין נוהגין כן]"	סימן נו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסיימין קדיש?	"יכרע קצת (ערוה""ש סעי' ז'), ויפסע ג' פסיעות לעושה שלום [כמו סוף שמונה עשרה (גר""א ס""ק י""א)]."	סימן נו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים יהא שלמא רבא וגם עושה שלום במרומיו?	"ביאר הערוה""ש (סעי' ח') דבתחילה מבקשים שיהא שלום בינינו, ואח""כ מבקשים דאף אם חלילה יש מחלוקת בינינו יסייע לנו הקב""ה לעשות שלום כמו שעושה שלום בין המלאכים שהם אש ומים (וכמ""ש הטור)."	סימן נו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא באמת חצי קדיש?	"כתב הערוה""ש (סעי' ח') דהוא שם בעלמא אבל באמת גמר הקדיש הוא עד דאמירן בעלמא אלא שבסוף מוסיפין עוד תפילות"	סימן נו סעיף ה		
